שלושה סגנונות בפרסום 

קיימים שני סוגי פרסום עיקריים,

פרסום המבוסס על ניסיון רציונלי, להביא לקהל היעד מידע רלוונטי בנוגע לנושא הפרסום.

ויש פרסום המבוסס על מניפולציה, באמצעים שונים.

השיטה הראשונה מיועדת לקהל יעד המתמחה בנושא, ומעוניין אך ורק בו.

קהל כזה לא יושפע ממניפולציות, משום שהוא מכוון מטרה ומעוניין במידע מדויק.

לדוגמא, כאשר אדם מחפש מחשב מסוים, עדיף לתת לו מידע המשדר מקצועיות, ולא לנסות

להמליץ לו על מחשבים אחרים.

שיטת הפרסום השנייה  מבוססת על מניפולציות,

והיא מיועדת לאנשים אשר אינם חדורי מטרה ברורה .דוגמא מעניינת נוכל לראות מהמחקר

הבא: חנות יין קטנה בצרפת עשתה ניסוי על לקוחותיה. החוקרים הופתעו לגלות כיצד מניפולציה קטנה ,

יכולה להשפיע על החלטת הצרכן. כאשר הושמעה בחנות מוזיקת רקע צרפתית, אנשים נטו

לקנות יינות צרפתיים,  וכאשר הושמעה מוזיקה איטלקית, הצרכנים נטו לקנות יינות איטלקיים

וכך ראו החוקרים שהחלטת הצרכנים מושפעת על ידי הסחות דעת למיניהן

פרסום סמוי

הטבע האנושי הוא שאנשים רוצים לחשוב שהם קבלו החלטה מושכלת .

ללא התערבות בעלי אינטרסים

כמובן שהמחשבה הראשונה שקופצת כאשר מדברים על פרסום סמוי, היא,  שיווקי-כדוגמת הצגת מסר פרסומי

כחלק אינטגרלי של תוכן לא פרסומי. כמו שראינו בעבר שכוכבי קולנוע השתמשו במוצרים מסויימים על מנת למתג אותם.

אך ישנו סוג נוסף, ולא כל כך מוכר. והוא, לגרום ללקוח לחשוב שהוא הגיע להחלטה לבדו,

ולא זו בלבד אלא הוא אף יחפוץ בקידום הרעיון . דוגמא לפרסום מסוג זה: מוכר ג'ינסים

חדש, היה מעוניין להיכנס לשוק כמותג . הוא ביקש מקבוצת בנות { קהל היעד שלו} להיכנס

לחנויות בקניון ולהתעניין בטבעיות האם כבר הגיע אליו מותג הג'ינסים הזה. וכך לאט לאט

המשוכנעים-בעלי החנויות- שלא ידעו שמפעילים עליהם מניפולציות.  חשבו שהם עלו פה

על משהו חדש שיקפיץ להם את העסק, כי כולן מחפשות את זה.. וכך בתוך זמן קצר הוא

הצליח למתג עצמו כמותג אמיתי